הדרכה בהכנת קומפוסט ביתי 

הכנת קומפוסט ביתי

רקע:

בימים אלו הולכת וגוברת המודעות למיחזור. ברשימה זו נציג את חלופת המיחזור לכל "פסולת" של חומר אורגני הנמצא בשימוש במשק הבית. החל מקליפות של ירק ופרי (כולל קליפת השום שבמקרה זה "מכה" את המשל) וכלה בשאריות אוכל (מבושל או לא מבושל) שנשארו במקרר ולא ניתנים לאכילה, וכן כסחת הדשא ועשבים שניכשנו בגינה.יש לדאוג שהחומר שממנו אנו מרכיבים את הכמות המטופלת יהיה מורכב ברובו מחומר טרי וירוק כמו: שאריות מזון, קליפות, כסחת דשא ועשבים ירוקים.

עלים יבשים,או עשבים יבשים יכולים להוות עד כ-30% מכלל החומר.

כללי הכנת הקומפוסט:

• 1. יש להכין 2 מיכלים סגורים (אין צורך במכסה הסגור הרמטית,אך שיהיה כבד מספיק למניעת כניסה של חתולים וכלבים) בעל חורי ניקוז לנוזלים (למשל, חבית פלסטיק או מיכל עץ המדופן בניילון שחור בעובי של 200 מיקרון - חומרים אותם ניתן להשיג בחנויות גינון). ככל שהמיכל רחב יחסית לעומקו כך ייקל עלינו לטפל בחומר. לדוגמא: חבית של 200 ליטר אינה אידיאלית, שכן היא צרה וארוכה. אך אם זה מה שהצלחתם להשיג, כדאי שיהיו אפילו שלוש חביות ולמלא אותן רק עד למחציתן.
• 2. ככל שהחומרים שבהם אתם ממלאים את המיכל יהיו טריים וירוקים כן ייטב. לדוגמא: את כסחת הדשא יש לשים במיכל מיידית ולא לחכות מספר ימים.
• 3. יש להקפיד להרטיב את החומר כך שלא יהיה "בוצי" מדי אך שגם לא יהיה יבש מדי. זה בעצם ה"סוד" הגדול שרבים "נופלים" בו. כמובן שלאחר שתעשו מספר מחזורים תקבלו נסיון, אך חשוב להדגיש, החומר מ"פסולת" ביתית אינו אחיד ומשתנה בתדירות, לכן הנקודה הזו דורשת את מירב תשומת הלב!
• 4. בכל פעם שאנו ממלאים חומר חדש יש לערבב עם החומר הישן ולהשקות במידה ויבש.
• 5. לאחר שהתמלא המיכל (בחבית כאשר היא מלאה בחציה, אחרת יהיה קשה לערבב את החומר ובמיכל בעל פתח רחב ניתן למלא עד סופו) יש להתחיל למלא את הכלי השני ובינתיים להמשיך בטיפול במיכל הראשון ע"י הרטבה וערבוב בעת הצורך.
• 6. לאחר שהתמלא הכלי, הזמן הנכון לערבוב הוא כאשר רואים שהשכבה התחתונה מהודקת ודחוסה. פעולת הערבוב בשלב זה חשובה משום שהערבוב גורם להחדרת חמצן הנחוץ לפעילות המיקרואורגניזמים הגורמים להפיכת החומר לקומפוסט (קומפוסטציה).
• 7. כאשר החומר מחליף צבעו לכיוון צבע שחום כהה עד אפילו שחור זה סימן שאתם בכיוון הנכון.
• 8. ניתן להשתמש בחומר לאחר שהחומר נטול ריח ובצבע אחיד (פרק זמן של כחודשיים עד שלושה חודשים).
• 9. קליפות ביצים יכולות להיות חלק מהערמה אך יש לזכור שבסופו של דבר הן מתפרקות לאט ומוסיפות גיר לקרקע. בישראל האדמה הינה בסיסית ( PH = 8 )ולא חומצית.ומיכיוון שהגיר הוא בסיסי הוא מעלה את ה - PH של הקרקע דבר שלא רצוי (ככל שהקרקע מתקרבת ל -PH = 7 יותר טוב)
• 10. ענפים שגזמנו איננו יכולים להכניס לערמה אלא במידה והם ירוקים ורכים.      

ברכה

חיים קציר ממייסדי החקלאות האורגנית בארץ וממקימי הארגון לחקלאות אורגנית ביו דינמית בישראל מזה 31 שנה. מתמחה בהסבה, הקמה, ליווי ושיווק פרוייקטים בחקלאות האורגנית בארץ ובעולם.